אלי כהן - עסק משפחתי - הייחודיות העסקית, המשפחתיות וההעצמה האישית 

העסק המשפחתי הוא בן כלאיים מיוחד במינו המורכב ממשפחה ועסק; בחקלאות אנו מכירים הכלאה של תפוז וקלמנטינה אך האם היינו יכולים לתאר לעצמנו הכלאה של אבטיח ותפוח אדמה - האם נוכל לחשוב על אבטיח בעל קליפה דקה וקלה כמו של תפוח אדמה - רעיון מוזר כי הכלאה כזו יכולה להצליח רק אם האבטיח יישאר על האדמה שהרי אם ננסה להזיזו ממקומו הוא יתבקע וייפגם. האם נוכל לתאר לעצמנו תפוח אדמה מתוק יותר או אדום יותר או נוזלי יותר כמו אבטיח - אולי כן אבל אז ישתנה הערך התזונתי שלו והוא לא ימלא את התפקיד המקורי שייעד לו הטבע, ולא יתאים לביקוש הקיים בשוק. במילים אחרות, הכלאה מתבצעת בצורה מסחרית רק כאשר לפרי ההכלאה יש יכולת קיום עצמאית, ויש בה חידוש ויתרון מובהק בשוק. לדעתי עסק משפחתי הוא הכלאה כזו המניבה, למרות מורכבותה וקשייה, כמה חידושים ויתרונות חשובים, למשפחה ולשוק, אך ימיה קצרים.

אקדים מיד ואומר שמטרתו של מאמר זה היא לבטא תפישה מאוד מסוימת לגבי העסק המשפחתי ולא להכיל את כל מורכבותו ואפיוניו. המאמר מנסה להדגים בקצרה את מורכבות העסק המשפחתי, להאיר כמה מתחלואיו היסודיים, ולהציע הסבר לסיבת קיומו וליתרונותיו הייחודיים בשוק למרות מורכבותו - מניסיוני המקצועי ומנקודת מבטי האישית. המאמר כולל גם המלצה שאני מאמין שהיא הדרך הראויה על פי רוב הן לעסק המשפחתי והן לבעליו. יחד עם זאת, אין בכוונת מאמר זה להציע רשימת כללים מלומדת לניהולו של העסק המשפחתי, מן הסיבה הפשוטה שלכל עסק משפחתי מורכבות וייחוד משלו. יצוין שאף שהמאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחיות, הוא מתייחס לבנים ולבנות במידה שווה, אף שלא תמיד זו ההתייחסות בעסק המשפחתי עצמו.


משפחה מהי ?
משפחה במהותה היא קן לגידול ילדים בריאים ומאושרים, במקום מוגן ובטוח שבו האפשרויות למימוש עצמי של כל אחד מחברי המשפחה הן בלתי מוגבלות כמעט, אהבת אם ואב מצויה בשפע וללא תנאי. אחוות אחים אף היא כמעט דבר מובן מאליו, אך יש בקן פוטנציאל לקנאת אחים שההורים מנסים למנוע בכל כוחם. כמובן, במשפחה בריאה בנפשה לא תובעים מאף אחד מהילדים להתחרות באחיו, או להוכיח יעילות ועמידה במדדי כמות ואיכות. ילד לא צריך להניב תשואה על ההשקעה בו, ומשפחות מעצם טבען אינן בתחרות עם משפחות אחרות - ודאי שלא על 'משפחתיות'.


עסק מהו -
בעסק כלכלי כל עובד או מנהל נמדד בכל עת על ביצועיו, והוא צריך להתחרות פנימה והחוצה ולהניב תשואה מרבית. שילובו וקידומו בעסק מותנים ביכולתו זו. היינו, ההיפך הגמור ממשפחה.


כשלי ההכלאה של משפחה ועסק - כמה דוגמאות
לאור האמור לעיל משפחה ועסק הם סתירה שלא ניתן ליישבה לאורך זמן כי המטרות של משפחה שונות בתכלית מן המטרות של עסק. הסתירה המהותית בין משפחה לעסק ניכרת כבר בדור השני של המשפחה - דור הבנים הממשיכים. למשל: איך נשלב בעסק המשפחתי את האח "הלא יוצלח" - נוכל לומר לו שהעסק סגור בפניו בעודו קולט את יתר חברי המשפחה - וכי יש משפחה המסלקת משורותיה ילד בנימוק שאינו מתאים למשפחה ?! אם בכל זאת נשלב אותו בתפקיד זוטר האם יסכים להשתכר פחות מאחיו העובדים בתפקידים בכירים משלו - האם יוכל להסכים שאחיו ( לפעמים צעירים ממנו ) יתנו לו הוראות - מאידך אם נחליט שכול האחים שווים במעמדם ובשכרם ללא קשר ליכולתם וביצועיהם, מי יהיה הנהג - מי יהיה המכריע במחלוקות - מה יהיה המניע והדחף להשתפר - האם יסכימו כל האחים להשתכר שכר זהה שאינו מבטא את השקעתו יכולתו וכישוריו הייחודיים של כל אחד מהם רק למען שלום בית - בעיות אחרות יעלו אם נותיר את אחד האחים מחוץ לעסק או נוותר על עבודתו. אסוציאציה מעניינת בהקשר זה היא מצבם של הקיבוצים בישראל המדגימים את דעיכת הגישה שאינה מבוססת על קריטריונים כלכליים ועסקיים מובהקים; הם בחלקם מתפרקים, ובחלקם עוברים לשכר דיפרנציאלי, ולניהול כלכלי ועסקי מובהק.

דוגמה אחרת: אם במקרה העסק המשפחתי מעסיק את בנם יחידם של ההורים המייסדים עדיין נוצרות בעיות. למשל: הבן רוצה לשכלל ולחדש את העסק או לפרוץ לפלחי שוק חדשים, והוריו אולי מעדיפים יציבות ושמרנות בערוב ימיהם. או להיפך: ההורים רוצים שבנם יישאר בעסק ויפתח אותו אך לבן יש תכניות אחרות מסיבות כאלו ואחרות. למשל: יש עסקים משפחתיים בהם הבן הממשיך לא מספיק מוכשר כמו הוריו, והוא חי את חייו בתחושת כשלון על כך שאינו יודע לשמר את הישגי הוריו, שלא לדבר על שכלולם והרחבתם. הוא לפעמים גם לא חש בנוח על נכסים שקיבל במתנה מהוריו ושלא השתתף כלל ביצירתם, ולכן לפעמים הוא נדחף החוצה. "קומפלקס הבן הממשיך" חורג ממסגרת מאמר זה, ולא אכביר בו מילים.

אפילו אם העסק המשפחתי מתנהל כביכול על מי מנוחות יש בו כשלים מובנים. למשל: בן משפחה המועסק בעסק המשפחתי מרגיש מספיק בטוח בתפקידו, ויודע שאיש לא יעז לפטר אותו. העובדים האחרים בעסק מתייחסים אליו כאל סמכות ייחודית שכדאי לא להתעמת איתה, וכך הם מתייחסים לכל בני המשפחה בעסק המשפחתי, כי הם הרי רוצים 'להיות בסדר עם כולם'. זה מוביל לעיוותים בעקרון 'אחדות הפיקוד' בניהול ולפעמים גורם לבלבול ומבוכה, עד כדי פגיעה בתפעולו של העסק.
דוגמה אחרת: בני המשפחה מתייחסים לעסק המשפחתי כמו אל הקן החם של המשפחה האותנטית שבמהותה אמורה לטפח את אושרם, להעניק להם אהבה, ולסייע לפיתוחם ולמימוש העצמי שלהם, והם עלולים למשוך את העסק לכיוונים שונים ומנוגדים, אף שברור שהעסק המשפחתי לא נועד למימוש חלומו הפרטי של כל אחד מהם.

אלה הן רק כמה דוגמאות על קצה המזלג לכשלים של בן הכלאיים הקרוי "עסק משפחתי" ויש עוד דוגמאות למכביר. למרבה הצער תחלואי העסק המשפחתי בדור השני של המשפחה ואילך ( היינו בנים יורשים או שותפות של אחים ) הם רבים ומגוונים מאוד ותקצר היריעה מלהכיל את כולם במסגרת מאמר זה, אך בעלי עסקים משפחתיים - בעיקר בדור השני ואילך - חשים אותם לדעתי וגם מכירים אותם היטב. כל עוד קיים אבא מייסד או אמא מייסדת הם גם המנהיגים הבלתי מעורערים - לפעמים גם אם אינם המייסדים והמנהלים - והם גם אלה המכריעים בכל מחלוקת בדיוק כפי שעשו בכל פעם שצצה לה קנאת אחים במשפחה האותנטית. הם גם הדבק המאחד בין בני המשפחה כל עוד הם בריאים וחיים ופעילים בניהול העסק ( באופן פעיל מבפנים או בהשגחה מינורית מבחוץ ), וכמובן כל עוד מתחי הקנאה והתחרות נסבלים וניתנים לניהול.


סוד קסמו וייחודיותו של העסק המשפחתי
אז למה בכל זאת מוקמים עסקים משפחתיים אם הם כל כך פגיעים ומורכבים - כי אין יפה יותר מערכי המשפחה הגרעינית המלוכדת, עם נאמנות, מסירות וערבות הדדית, מנהיגות חזקה, הוגנת ובלתי מעורערת, ומחויבות מתמדת למימוש העצמי של כול אחד מבני המשפחה. אלה הם בדיוק הערכים הייחודיים כל כך למשפחה הבריאה, ואיזה עסק לא רוצה להתברך בהם - ומאידך מנקודת מבט משפחתית למה לא לפתח את הקן המשפחתי החם לעסק מניב ומשגשג שגם יעניק לילדים בטחון כלכלי ותעסוקתי - הרי זה בדיוק מה שעסק משגשג עושה: הוא מניב תשואה כלכלית המפרנסת היטב את בעלי העסק, ומעניק להם עצמאות, ומי אינו רוצה להיות עצמאי ואדון לגורלו - רעיון העסק המשפחתי משמש השראה יפה להקמה של עסקים מסוג אחר: עסקים בעלי אופי משפחתי, היינו עסקים שאימצו את ערכי המשפחה בניהול העסק, אך אינם מעסיקים בני משפחה מקרב הבעלים וקרוביהם ( למעט המייסד ). אלה הם בדרך כלל עסקים שבהם המייסד הוא גם המנהל, או מעורב באופן פעיל בניהול, המטפח יחסי אמון וקרבה מיוחדים עם עובדיו, ונותן מרחב גדול יחסית לביטוי העצמי שלהם. כלומר, מדיניות ההעסקה והניהול המכוונת כלפי העובדים תהיה בדרך כלל מתחשבת יותר, כמעט כנהוג כלפי בני משפחה. הביטחון התעסוקתי והיחס המוענקים למנהלים ועובדים לאורך זמן בעסק בעל אופי משפחתי מדרבנים אותם, וגם מבטיחים יציבות תעסוקתית החוסכת לעסק כסף רב. כשהפוטנציאל העסקי לא ממומש במלואו יש עדיין מידה רבה של מחויבות אישית לפיתוחם ורווחתם של עובדי ומנהלי העסק וסובלנות גדולה יותר כלפי מעידות וכישלונות. בעסקים בעלי אופי משפחתי יש בדרך כלל אופק השקעה רחב וארוך יותר מאשר בעסקים אחרים כי התלכיד הקבוצתי והיציבות התעסוקתית מניבים הצבר ידע גדול יותר, ומקטינים את החשש מפני לקיחת סיכונים מחושבים. זה הוא לדעתי סוד קסמם וייחודיותם של עסקים בעלי אופי משפחתי וגם סוד קסמם וייחודיותם של רבים מן העסקים המשפחתיים בדור הראשון של המשפחה בעסק - דור ההורים המייסדים - טרם הצטרפות בני הדור השני מקורביהם וממשיכיהם. כלומר לדעתי קסם ההכלאה של עסק משפחתי - בניגוד לעסק בעל אופי משפחתי - מוגבל ותחום בזמן.


חכמת ההיפרדות - מודל התאומים הסיאמיים
עסקים משפחתיים מדור ראשון של המשפחה והעסק ( ההורים המייסדים ) הם בדרך כלל עסקים משגשגים בגלל ערכי המשפחה שהזכרתי, אך כשהם עוברים שלב התפתחות מסוים - בדרך כלל עם כניסת קרובי הדור השני במשפחה ( הבנים היורשים ולפעמים גם בני זוגם ואחרים ) לעסק המשפחתי - הם מתקשים מאוד להתנהל; כמו האבטיח הדמיוני שיש לו קליפת תפוח אדמה, הם כבדים ושבריריים, וקשה להם להתקדם ביעילות ללא סכנת היפגעות מתמדת. עם כניסת בני הדור השלישי ( הנכדים היורשים ) של המשפחה המכשלה עלולה להגיע למימדים גדולים וסבוכים יותר, למעט מספר חריגים מעטים בהחלט.

מהו אם כך הפתרון האסטרטגי הראוי לתחלואי העסקים המשפחתיים בדור השני והשלישי - עד כמה שזה נשמע דרמטי אני מאמין שהפתרון האסטרטגי הראוי לרוב העסקים המשפחתיים בדור השני ואילך הוא היפרדות ! היפרדות כפי שנפרדו אברהם ולוט, יצחק וישמעאל וגם יעקב ועשו; לעתים היפרדות אף בשיא שגשוגו של העסק המשפחתי תוך תשלום מחיר כלכלי מסוים. לדעתי מנהלי עסקים משפחתיים חכמים דיים - בדור המייסדים ובדור השני - הם כאלה המשכילים לחזות ולהכין את מהלך ההיפרדות זמן רב מראש, ולהקים לכל אחד מהבנים הממשיכים עסק משלו לפי נטיית ליבו ורוחו, וגם להציע פתרון חלופי הולם לבני המשפחה שלא רוצים להיות בעלי עסקים משלהם. זה לא מהלך של מה בכך כי הוא מצריך מן המייסדים גמישות לפעמים עד כדי ויתור מוחלט על העסק המשפחתי שהקימו - שלרוב הוא עסק משגשג לתפארת המשפחה. זה מהלך המצריך תכנון תעוזה ומשא ומתן מורכב ומפרך בין כל חברי המשפחה, כי הוא דומה לשחיטת תרנגולת המטילה ביצי זהב. הוא גם מצריך משאבים רבים וגם יצירתיות וחדשנות - לעתים הם רבים מכפי כוחה של המשפחה; אך מעל הכול הוא מצריך יכולת להיפרד רגשית ונפשית ממטען עצום של ערכים, של רגשות וזיכרונות ושל הרגלים ומנהגים הקשורים כולם במשפחה האותנטית ובעסק המשפחתי. תהליך כזה הוא מורכב ורגיש ביותר ולכן הוא מצריך ידע רב תחומי וליווי מקצועי צמוד. לדעתי למרות הקושי העצום הוא בכל זאת העדיפות האסטרטגית הראשונה במעלה החל בדור השני ואילך.

ההיפרדות לעיל, המומלצת לרוב העסקים המשפחתיים החל מן העסק הקטן ועד לתאגידים הגדולים היא למעשה היפרדות טוטלית של בני המשפחה מבחינה עסקית בדור השני, והיא דומה במהותה לניתוח להפרדת התאומים הסיאמיים - העסק והמשפחה - בבחינת "אם תימין ואשמאילה". ניתוח כזה כידוע עלול להסתיים במותו של אחד התאומים או של שניהם יחדיו. מאידך בעסק המשפחתי אם הניתוח יצליח יינצלו העסק והמשפחה או לפחות אחד מהם מגורל צפוי מראש. זה לדעתי האתגר העצום של עסקים משפחתיים בדור השני, המוביל לעיתים למימוש העסק - כולו או חלקו - לשמירה על אחדות המשפחה והישרדות המשפחתיות, ולהעצמה אישית של כל אחד מן הממשיכים ע"י פיתוח דרכו העצמאית. יחד עם זאת, מאחר והניתוח מסובך ומסוכן, ומאחר והתרנגולת ממשיכה לעיתים להטיל ביצי זהב, לא מעט עסקים משפחתיים מסתפקים בהפרדה ארגונית בלבד שבה כל אחד מהממשיכים ממונה על חברת בת משלו או חטיבה נפרדת, או אגף נפרד. ברוב התאגידים הגדולים הסידור הזה מתקיים היטב כל עוד האב או האם הם המייסדים והם בחיים, או כשיש דמות מנהיג חליפית חזקה ומוסכמת המקובלת על כל בני המשפחה ( למשל: אח גדול ומוכשר, או דוד חכם מדור המייסדים וכו' ).


ובינתיים...
מה יעשו העסקים המשפחתיים בדור השני והשלישי ללא היפרדות - אם ישכילו העומדים בראשם לפעול בחכמה ובזהירות אזי הם עומדים בפני אתגר של למידה מיוחדת במינה והתנסות חיובית שעיקרה בניית תרבות ארגונית רגישה ומותאמת היטב. יחד עם זאת בעקבות תהליכי הייעוץ שניהלתי בעסקים משפחתיים מיינתי את העסקים המשפחתיים ל 4 קטגוריות לפי רמת החומרה או המורכבות של מצבם ואלה הן: במקרה הרע הם בעיקר דשדשו ושילמו מחיר לא קטן - עסקית ומשפחתית, במקרה הרע יותר בעליהם גם נפגשו להתדיינויות עם מטען של רגשות פגועים בבתי המשפט, וסיפקו את כותרות מדורי הכלכלה והרכילות בעיתונות. במקרה הטוב בעליהם ומנהליהם העסיקו בעלי מקצוע כמו יועצים ארגוניים, פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים, מאמנים, מגשרים, דירקטורים חיצוניים ואחרים שיסייעו להם ולעסק המשפחתי לחיות יחד בשלום, ובמקרה הטוב מאוד ( והנדיר ) הם עשו כל שביכולתם - לפעמים רק בכוחות עצמם תוך פרגון הדדי וענווה - לפיתוח תרבות ונהלים מיוחדים המתאימים להם, כדי להגיע אינשאללה אל המנוחה והנחלה ביחד.


מילת סיום
לרוב העסקים המשפחתיים שהכרתי יתאים לטעמי המשפט מן המקורות הממליץ "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב" ( משלי י"ז ) ואילו לרוב העסקים בעלי האופי המשפחתי שהכרתי ( בהם המייסד הוא גם המנהל אך לא מועסקים מלבדו בעלים ומקורבים להם ) יתאים לדעתי כרעיון וכמוטו המשפט הבא: "איש רעים להתרועע ואוהב דבק מאח" ( משלי י"ח ).


כל הזכויות שמורות ©

המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי. נבקש לא לעשות כל שימוש במאמר ללא קבלת רשותנו מראש ובכתב.